<h1>יראים סימן רנ"ד</h1>
<h2>דף יז.</h2>
תלמוד צוה הב"ה שילמדו ישראל את התורה ויעמלו בה דכתיב בפ' ואתחנן ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם ואמרינן בקדושין פ"א [כ"ט ב'] היכא דלא אגמריה אבוה מחייב איהו למיגמר נפשיה דכתיב ולמדתם לעשותם. והנשים פטורות מן התלמוד כדאמרינן בקדושין פ"א. והיא מנלן דלא מחייבא ללמוד דכתיב ולמדתם קרי ביה ולמדתם (את בניכם) כל שאחרים מצווים ללומדו מחייב איהו למיגמר. והיא מנלן שאין אחרים מצוין ללמדה דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם. פי' התלמוד לא ילמוד אדם בלא סברא ויקרא ולא ידע מה יאמר אלא שצריך לשמש ת"ח וללמוד סברתם. כדאמרינן בסוטה פ' היה נוטל [כ"א ב'] היכי דמי רשע ערום עולא אמר זה שקרא ושנה ולא שימש ת"ח. פי' שמראה עצמו יודע ואינו יודע לפרש מה שקורא. ותניא [כ"ב א'] קרא ושנה ולא שימש ת"ח הרי זה עם הארץ ר' שמואל בר נחמני אמר הרי זה בור ר' אבא בר יעקב אמר אמגושי. ואמרינן בברכות פ"ק [ו' ב'] אגרא דשמעתתא סברא. וגדולה מצות תלמוד לפני המקום. כדאמרינן בקדושין [מ' ב'] נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה. ותניא [פיאה רפ"א] ותלמוד תורה כנגד כולם.
יש לשאול. דאמרינן בקדושין תלמוד גדול ממעשה ובב"ק שלהי פ"א [י"ז א'] אמרינן קיים אמרינן לימד לא אמרינן. פי' על צדיק שנפטר אמרינן קיים מה שכתוב בתורה לימד לא אמרינן. ומקשה תלמודא והא אמר מר גדול תלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה. פי' והא אמר מר בקדושין ופי' רש"י מי נתלה במי קטן נתלה בגדול אלמא קיים עדיף. וההיא דקדושין אין לפ' אלא תלמוד גדול. יש לתרץ דבב"ק קיים אמרינן לימד לא אמרינן משמע הא (לימד) [למד] אמרינן ומדלא הזכיר התלמוד משמע משום הכי לא רצה להזכיר דקיים אמרינן [א"ה יש הגהה בכת"י וז"ל, ממקיים ילפינן כיון דקיים אמרינן כ"ש לימד אלמא קיים עדיף והא אמר מר גדול תלמוד וכו' פירוש גדול תלמוד עדיף ממעשה וסובר המקשה דאפילו לימוד קאמר ומתרץ, הא למיגמר והא לאגמורי לא אמרינן גדול תלמוד אלא בלימד אבל לימד קיים עדיף מיניה, עכ"ל ההגהה] יש לתמוה קצת למה לא הצריכו מצות ושננתם בשכיבה וקימה כק"ש דאורייתא דבשכבך ובקומך אתרווייהו קאי דכתיב ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.
